מכתב תודה

22.11.07   אל: קרן ישראל לנפגעי חוט שדרה

שמי אביעד אוחיון ואני בן 24 . בהיותי בן 19 למדתי במכינה הקדם צבאית בעצמונה שבגוש קטיף. ביום 7/3/02 חדר מחבל לבנייני המכינה וירה לכל עבר. נפגעתי מקליע רובה ברגל ומרסיס רימון שחדר לעמוד השדרה שלי. מאז ועד היום אני משותק בחלק גופי התחתון ומרותק לכיסא גלגלים.

מיד לאחר הפציעה אושפזתי במצב קשה בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע. לאחר מכן טופלתי במשך ששה חודשים במחלקה השיקומית בביה"ח "תל השומר", וכיום אני מגיע ל"תל השומר" פעמיים בשבוע לטיפולי פיזיותרפיה. חיי השתנו ללא היכר. למדתי מחדש כיצד לחיות כאדם משותק ולהתמודד מאות פעמים ביום עם ביצוע הפעולות הפשוטות ביותר.

השנה סיימתי תואר ראשון בביוטכנולוגיה באוניברסיטה והתחלתי את לימודיי לתואר שני בביולוגיה חישובית. בזמני הפנוי אני רוכב על אופני ידיים. תקופה מסוימת התחריתי בשחיה ואף זכיתי במדליות באליפות ישראל בשחיה. אך למרות ההישגים, יכולותיי מוגבלות ביותר והתנהלותי השגרתית היא מאבק מתמיד. אין יום שבו איני מתפלל לכך שאצליח לקום על רגליי.

עד היום טרם נמצאה התרופה לתיקון חוט שדרה פגוע, והיצע הטיפולים ואביזרי השיקום הוא מוגבל ביותר. זאת בשל מיעוט המחקר בתחום – מחקר שעלויותיו גבוהות מאד, אך חשיבותו יקרה מפז. קידום המחקר הוא חיוני עבורי ועבור עשרות אלפי אנשים במצבי בישראל. המחקר והפיתוחים בתחום הם הסיכוי היחיד שלנו לחיים נורמליים.

"קרן ישראל לנפגעי חוט שדרה" היא אור בודד בקצה המנהרה. פעילות הקרן לעידוד מחקר ופיתוח בנושאי הריפוי והשיקום, יוצרת את ההזדמנות הנדירה למצוא מזור לנפגעים.אני מודה מעומק הלב לכם, מתנדבי הקרן, ולכל התורמים והמסייעים לה.

בתודה ובתקווה לעתיד,
אביעד אוחיון